פסק-דין בתיק ת"א 14840-02-12

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
14840-02-12
1.12.2013
בפני :
רון סוקול

- נגד -
:
מוסא סואעד
עו"ד היבי אנואר
:
עזבון המנוח עבדללה סאלח תלחמי ע"י יורשו סאלח עבדאללה תלחמי
עו"ד אליאס אבו זלף
פסק-דין

1.         האם רכש התובע מהמנוח עבדאללה סאלח תלחמי ז"ל, זכויות במקרקעין המצויים בשפרעם? זוהי המחלוקת בתובענה שבפניי, שבה עותר התובע למתן פסק דין המצהיר כי הינו בעל הזכויות במקרקעין.

רקע

2.         המנוח עבדאללה סאלח תלחמי ז"ל (להלן: "המנוח"), היה הבעלים של כל הזכויות בחלקה 1 בגוש 10318 (להלן: "החלקה"). שטח החלקה הרשום הינו 6,393 מ"ר. מדובר בחלקת מקרקעין המצויה בעיר שפרעם. במהלך השנים ביצע המנוח מספר עסקאות למכירת זכויות בחלקה. אף שמעולם לא חולקה החלקה בין בעלי הזכויות הרי שבפועל, כפי שיפורט להלן, חולקה החלקה למגרשי משנה- בסך הכול 6 מגרשים.

ביום 19/6/1972 נמכרו 2000/6393 חלקים מהחלקה למר עלי חוסין סואעד, אחד מאחיו של התובע. עסקה זו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ובעקבותיה נותר המנוח בעל 4393/6393 חלקים בלבד (ראו נסח רישום מסומן נספח א' לנ/10). כן ביצע המנוח שתי עסקאות מכר נוספות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. עסקה אחת נערכה ביום 28/9/78 ולפיה נמכרו לאחיו האחרים של התובע, מוחמד חאלד חוסין סואעד ושאפע חוסין סואעד על פי ייפוי כוח נוטריוני, 1000/6393 חלקים בחלקה. עסקה זו לא דווחה לרשם המקרקעין. עסקה נוספת נערכה ביום 22/5/84 ולפיה נמכרו לאח נוסף, עלי חאלד חוסין סואעד 2393/6393 חלקים בחלקה. גם עסקה זו נערכה על פי ייפוי כוח, אולם טרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. כל שנרשם הנה הערת אזהרה לטובת הרוכשים. בעקבות עסקאות אלו נותר המנוח בעלים של 1000/6393 חלקים, אם כי מאחר ולא כל העסקאות הושלמו ברישום הוא  נותר רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של 4393/6393 חלקים.

3.         לגרסת התובע בתביעתו ובתצהיר שהגיש (ת/1), נערכה בשנת 1976 עסקה נוספת ולפיה רכש את יתרת הזכויות בחלקה, כלומר 1000/6393 חלקים. מדובר בשטח שהוגדר כמגרש 1/6.

            התובע טוען כי הסכם הרכישה נערך בכתב (סעיף 11 לת/1), אם כי אין בידיו של התובע עותק כלשהו של ההסכם. 

4.         ביום 9/5/1986 הלך המנוח לעולמו. לאחר פטירתו הגיש הנתבע, סאלח עבדאללה תלחמי, בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוח. ביום 4/2/1992 ניתן צו לקיום הצוואה בבית הדין של העדה היוונית קתולית (נספח ג' לנ/10).

בהתאם לצוואה, הוריש המנוח את כל רכושו לבנו, הנתבע בתיק זה. בין היתר ציווה המנוח לנתבע את הזכויות ב-1000/6393 חלקים בחלקה (להלן: "הצוואה"). חשוב לציין כי הצוואה נערכה על ידי המנוח ביום 30/11/1983, כלומר 7 שנים לאחר המועד שבו נמכרו הזכויות, על פי הנטען, לתובע.

5.         לגרסת התובע, הוא תפס חזקה בחלקה מיד לאחר רכישתה. תחילה בנה בחלקה בית מגורים שנבנה ללא היתר. המבנה נהרס בעקבות צו הריסה שניתן בבית משפט השלום (סעיף 4 לת/1). לאחר מכן בנה בחלקה צריף. צריף זה עלה באש וכל תכולתו נשרפה. בין היתר, נשרפו כל המסמכים המעידים על עסקת הרכישה (סעיף 5 לת/1). מכל מקום, כך לטענת התובע, הוא ובני משפחתו מחזיקים בחלקה מיום רכישתה ועד היום. התובע בנה את ביתו בחלקה בשטח שקיבל, כך לטענתו, על פי ייפוי כוח מאחיו. מדובר בשטח של 500 מ"ר שסומנו כמגרש 1/3.

6.         הנתבע מכחיש את עסקת הרכישה וטוען כי המנוח לא מכר לתובע כל זכות בחלקה. הזכויות שנמכרו היו רק לאחיו של התובע, על פי ייפוי כוח שנחתמו כדין. עוד נטען כי למרות שהחלקה לא פוצלה מעולם ולא נערך הסכם שיתוף בין הבעלים, הרי שבפועל הוסכם על חלוקתה למגרשים. המגרש שסומן 1/6 נותר בחזקת ובבעלות המנוח ועבר לנתבע על פי צו קיום הצוואה. הנתבע מבהיר, כי התובע לא החזיק מעולם במגרש זה אלא תפס חזקה רק בחלקים שרכשו אחיו בחלקה.

7.         נציין גם כי ביום 26/10/10 הגיש  התובע  תביעה  לבית  משפט  השלום  בקריות   (תיק

51227-10-10). בכתב התביעה עתר למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לבצע עבודות כלשהן בחלקה. לאחר שנשמעו הראיות בתיק, המליץ בית משפט השלום לתובע למחוק את תביעתו. ביום 20/6/11, הודיע בא כוח התובע על הסכמתו ובפסק הדין שניתן באותו יום, נמחקה התביעה.

עיקר הטענות

8.         התובע מבקש להצהיר כי רכש את הזכויות ב-1,000 חלקים בחלקה. התובע מבסס טענתו על מספר נדבכים. לגרסתו העסקה נערכה בכתב כנדרש על פי סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. הואיל ומסמכי העסקה עלו בלהבות בעת שריפת הצריף, אין בידי התובע להצביע על מסמך בכתב ועל כן מבקש הוא ליתן אמון בעדותו בעל-פה. חיזוק לעדותו מוצא התובע בראיות בדבר שריפת הצריף.

            התובע הפנה גם לתצהירים של עדים שהצהירו כי הינם יודעים על הסכם הרכישה. לבסוף, מבקש התובע ללמוד כי נערך הסכם מכר מהחזקתו הנטענת בחלקה במשך שנים רבות.

דיון

9.         כפי שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח את עסקת הרכישה ועל-כן דין תביעתו להידחות. בטרם אתייחס לראיות, אעיר מספר הערות לגבי דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין.

דרישת הכתב

10.        התובע מבקש לשכנע כי רכש את הזכויות בחלקה מהמנוח. התובע אינו אוחז במסמך בכתב על העסקה, אולם טוען כי בין הצדדים נערך הסכם בכתב שנשרף ביחד עם תכולת הצריף שנבנה על ידו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>